פרשת בחוקותי: מצווה, אמרו רבותינו, גוררת מצווה. וכך המנין הפך לשיעור והשיעור הפך לרצף וטיפה לטיפה הצטרפו לים הגדול. "מה שהכי קונה אותי" , מצטחק ירין שכבר נהיה מזמן ארנון, זה שדווקא הנס הכי גדול של החיים שלי, נעשה לי בהיסח הדעת". האם ארנון יכול לומר מה בדיוק גרם לו לחזור בתשובה?
אחר כך נטלו כולם ידיהם ואכלו את מעט המזון שהביא עמו המוהל על מנת לקיים סעודת מצווה. כשהגיעו לברכת המזון לפסוק "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא..." נעלם הקבצן לפתע פתאום. כולם הביטו סביבם ולא האמינו. ר' יוסף המוהל יצא החוצה והסתכל סביבו אך הקבצן נעלם ואיננו.
זכינו בדורינו להרבה אנשי אלוקים כיאה לגודל החושך המכסה את העולם, ולשמחתנו זכינו רק למעט משב"קים - שמהווים עננה לכסות את האור ולהעלות תהיות וקושיות על אנשי האשכולות. עלינו לדעת שיש איש אלוקים ויש משב"ק, בכדי שחלילה לא ניפול מהאמונה הצרופה בתורת משה ונביאיו (חרדים)
פרשת ויצא: רגע אחד של אלצהיימר – והאדם נעשה 'אפס'. כל בני האדם, אם האלקים נוטל מהם את הדיעה הרי הם כמו חיה ובהמה. כלומר, את בני האדם - ד' מפרנס בדעה איך להצליח. ואם אין להם דעה? מפרנס אותם כפי שהוא מפרנס את שאר הבריות שברא בעולמו. זווית מרתקת על פרשת השבוע עם ח' יקר